פסק-דין בתיק ב"ל 10941-08

1.         מבוא ורקע כללי:

א.      עניינו של פסק דין זה הינו שאלת  תושבותה של התובעת בשטח מדינת ישראל, מ-8/07: האם בביר עונה (שבשטח מדינת ישראל), כטענתה, או בבית ג'אלה  שמחוץ לתחום, כטענת הנתבע.

ב.       התובעת נגרעה  בעבר מרשימת המבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי, בעקבות חקירה שנערכה מטעם הנתבע, אשר העלתה כי התובעת אינה מתגוררת בנכס בו הצהירה בביר עונה, שבשטח מדינת ישראל. בעקבות גריעתה מקובץ המבוטחים הגישה התובעת הגישה בעבר שתי תביעות, בתיקים ב"ל 10355/05 וב"ל 10981/06. תביעות אלו נמחקו על ידה - לטענת בא כוחה בשל קשיי הוכחת המגורים בשטח מדינת ישראל. כיוון שכך, המועד שבמחלוקת הינו מ-8/07 ולא קודם לכן (אף שגם קודם לכן  לא נחשבת כתושבת ישראל). יצויין כי דווקא בשל מחיקת שתי התביעות הקודמות בשאלת התושבות  (ולאור הסתירות בעדותה בתיק זה) עומד הנתבע על הוצאות בתיק זה.

ג.        תביעה זו  הוגשה בתחילה הן  ע"י התובעת והן על ידי אחד מבניה  - נאדר מסו , אלא שבתחילת הדיון להוכחות שהתקיים בפני בית דין זה ביום 10/12/09 - נמחק בנה מההליך בתיק זה לאור העובדה שתחקיר הנתבע העלה כי  בניגוד לתובעת - שאיננה תושבת, הרי שבנה נאדר הינו  תושב, ובהתאם לכך ניתנו לו מלוא זכויותיו. לפיכך, מתייחס פסק דין זה, לשאלת  תושבותה של התובעת בלבד.

ד.       מטעם התובעת העידו: התובעת בעצמה, בעלה ובנה נאדר  מאסו. מטעם הנתבע העיד החוקר: ניזאר עבד אלראחמן.

ה.      לדיון ההוכחות התייצב רק נציג ציבור אחד על אף שהוזמנו שני נציגים. אעפי"כ ועל מנת למנוע עינוי  דין ובזבוז זמן שיפוטי - קויים הדיון גם בהעדרו של אחד מנציגי הציבור.

2.        דיון:

א.   התובעת נשואה ואם ל-3 ילדים בגירים. שניים מילדי התובעת וביניהם נאדר (שהינו נשוי ואב לילד) - רשומים במירשם האוכלוסין של מדינת ישראל ומחזיקים תעודות בהתאם. בעלה של התובעת ואחד מילדיה - רשומים במירשם האוכלוסין של הרשות (איו"ש).

ב.   על פי תצהיר התובעת, היא מתגוררת בבית  בן 3 חדרים (במקור 2 חדרים) בשטח כולל של כ-90 מ"ר הנמצא בביר עונה שבשטח מדינת ישראל והשייך למשפחת בעלה. לטענת התובעת מתגורר  בבית זה גם בן נוסף שלה, יחד עם אשתו ושני ילדיהם.

ג.    יצויין כבר עתה - כפי שיפורט בהמשך -  כי  בניגוד לתצהירה, העידה התובעת בבית הדין, כי מדובר בבית בן שני חדרים שמעולם לא חולק. כמו כן הודתה כי נערכה מדידה לבית. מכל מקום, על  פי המדידה שנערכה - מדובר בבית בו 61 מ"ר בלבד.

ג.    חשבונות החשמל היו בזמנו ע"ש בעלה של התובעת. לטענת התובעת חשבונות אלו הועברו ע"ש בנה כדי להקל עליו את היציאה מהמחסום ביציאה מירושלים לביר עונה.

ד.   אין חולק כי  עובר למועד שבמחלוקת - התובעת לא הייתה תושבת ישראל, ותביעותיה, כאמור,  בעניין הכרתה כתושבת לתקופה שקדמה ל-8/07 נמחקו על ידה.  עניין זה יש לו חשיבות בשאלת הנטל, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

ה.   יובהר כבר עתה כי לא די בכך שהתובעת נושאת בתעודת זהות ישראלית, כדי להוות הוכחה למגורים בפועל בכתובת הפורמאלית שדווחה לרשויות. בנוסף,  בענייננו, מדובר בתובעת הנשואה לבעל שאינו נושא תעודת זהות ישראלית, ואיננו תושב. לאור זאת ולאור העובדה שהתובעת לא הייתה תושבת בתקופה שקדמה  לתקופה הרלבנטית - נטל ההוכחה רובץ על כתפי התובעת.

ו.    כידוע, בתיקים מעין אלו,  יש משקל רב לעדויות הצדדים ולמהיימנותם. יצויין כבר עתה כי בגרסאות התובעת והעדים מטעמה נמצאו סתירות מהותיות, בעניינים עובדתיים בסיסיים, באופן שלא ניתן לקבל את עדותה כלל. בנסיבות אלו  אין מקום לפרט את כל הסתירות שבעדותה (סתירות פנימיות בעדתוה בבית הדין, סתירות בין עדותה לבין תצהירה, וסתירות בינה לבין עדיה), ועל כן נתייחס לדוגמאות הבולטות.

ז.    דוגמא ראשונה הינה  לעניין תיאור הבית  בביר עונה, כאשר  יש שוני של ממש בין תיאור הבית על ידה ועל ידי בנה. אין זה סביר שהתובעת תמסור תיאור שונה של מבנה הבית מאשר תיאורו של בנה (ראה עדות התובעת בעמ' 3 לפרוטקול מיום 10/12/09 שורה 2 לעומת עדות הבן בעמ' 13 לפרוטוקול מיום 28/1/10 שורות 12-13). וזאת, כל שכן, כאשר התובעת עצמה אינה דבקה בגרסה אחידה באשר למבנה הבית. בעוד שבסעיף 7 לתצהירה הצהירה כי הבית היה בעבר 2 חדרים שהפכו ל-3 , הרי שגרסה זו שונתה במסגרת עדותה בפני בית הדין והיא טענה כי לא נעשה כל שינוי בבית וכי מדובר עדיין בדירת 2 חדרים (עמ' 6 לפרוטקול מיום 10/12/09 שורות 13-16 ).

ח.   כך גם נמצאו סתירות באשר למספר הנפשות החיות בבית. בעוד שבתצהירה הצהירה על מגורים של בנה חלד (לאחר נישואיו ולאחר לידת ילדיו) - הרי שסתרה גרסתה זו במסגרת עדותה בפני בית הדין כשהעידה כי בנה הפסיק להתגורר בבית זה עוד לפני שנולדו לו ילדים (ראה עמ' 6  לפרוטקול מיום 10/12/09שורות 8-12). מאידך, טוען בעלה של התובעת לגרסה שונה לחלוטין - והיא: שהבן חאלד עזב את הבית ומתגורר בבית ג'אלה מאז נישואיו ב-1998 (ראה עמ' 5 לפרוטוקול מיום 28/1/10).

ט.   יודגש כי עצם העלאת טענה בדבר מגורים של תשע נפשות (עם יותר ממשפחה גרעינית אחת) בדירה שנמדדה  כ- 61 מ"ר- אינם עולים בקנה אחד עם ההגיון והמציאות הנוהגת. התובעת  בעדותה (עמ' 3 לפרוטוקול), מודה כי " באו לכל האזור ומדדו", ואעפ"כ, טוענת באופן סתמי, ובניגוד למדידות שנערכו - כי מדובר בדירה של 90 מ"ר . זאת בנוסף לסתירה האמורה בין  חלוקת החדרים לשלושה, כפי שהצהירה בתצהירה לבין  עדותה בבית הדין על פיה:" חוץ משיפוץ האמבטיה לא עשינו חלוקת חדרים" - עמ' 6 לפרוטוקול.

י.    סתירות נוספות בעדותה של התובעת נמצאו בשאלה כמה זמן מתגוררת  - לטענתה  - בבית בביר עונה. בסעיף 5 לתצהירה הצהירה כי:
"אני ילידת   ירושלים וגרתי בבית הורי בקלנדיה בתחום ישראל עד 3 שנים לאחר נישואי בשנת 1969. בשנת 1972 עברנו בעלי ואני לגור בבית בלעי בביר עונה, בו אנו גרים היום".  אולם בעדותה בבית הדין (עמ' 2 לפרוטוקול) נשאלה כמה זמן היא מתגוררת בביר עונה והיא השיבה  " כל חיי אני גרה שמה". בהמשך, כשנשאלה מתי עברה מאל  מטר לביר עונה השיבה "מזמן, אולי 25 שנה".

יא.  גם באשר לנכס בבית ג'אלה התגלו סתירות בין עדותה של התובעת לבין עדיה, ולפיכך, גם גרסאות התובעת ובעלה באשר לנכס זה (לרבות העובדה שבית זה נבנה אמנם על ידי בעלה של התובעת אך מכספי אחיו וממילא שייך להם בלבד) - נדחות אף הן.

יב.  לאמור לעיל יש להוסיף את העובדה כי בעלה של התובעת  ובני משפחתה, סיכלו את חקירת החוקר מטעם הנתבע (לרבות העובדה שלא איפשרו לו להיכנס לנכס) - עובדה אשר נזקפת לחובת התובעת. חזקה על מי שדובר אמת, שישמח להזדמנות להוכיח לו את גרסתו (מעבר לחובה הבסיסית בדבר שיתוף פעולה). עצם הניסיון להניא את החוקר מלבצע את תפקידו, תוך סירוב להכניסו לנכס, כפי שהיה במקרה שלפנינו - מדבר בעד עצמו.